תוויות

יום רביעי, 18 בנובמבר 2015

מרחבי כתובות iP

כתובת IP

כתובת IP היא מספר המשמש לזיהוי נקודות קצה, כגון מחשב, ברשתות תקשורת שבהן משתמשים בפרוטוקול התקשורת IP, כגון רשת האינטרנט.
הכתובת היא שדה מספרי באורך קבוע המשמש לזיהוי יחיד של נקודת קצה כלשהי המתקשרת בפרוטוקול התקשורת IP. נקודת קצה יכולה להיות מחשב ברשת, ציוד קצה כגון מדפסות כוננים ועוד. גם לנתבי הרשת כתובות משלהם לשם בקרה וקביעת תצורה. לכל נקודת קצה ברשת משויכת כתובת IP ייחודית, וכך ניתן לשלוח אליה או לקבל ממנה מידע בצורה מזוהה.
כתובת IP ניתנת להשמה או להקצאה אוטומטית, ולכן היא מכונה "כתובת לוגית", בשונה מכתובת MAC, המכונה "כתובת פיזית", שכן היא ניתנת לציוד בשעת הייצור.
כתובות IP מחלקות את הרשת בצורה היררכית כך שניתן לפנות לא רק לנקודת קצה אלא אף לרשת משנה (תת רשת) לצורך שליחת הודעה או ניתוב מרשת לתת רשת. התרגום בין כתובת נקודת הקצה לבין כתובת תת-הרשת בה היא נמצאת מבוצעת על ידי מסכות רשת.

תוכן עניינים

  [הסתרה] 
  • 1 פרוטוקולים רלוונטיים
  • 2 סטנדרטים
    • 2.1 IP גרסה 4
    • 2.2 IP גרסה 6
  • 3 מסכות רשת
  • 4 חלוקה למחלקות בכתובות IPv4
    • 4.1 מחלקה A
    • 4.2 מחלקה B
    • 4.3 מחלקה C
    • 4.4 מחלקה D
    • 4.5 מחלקה E
  • 5 כתובות IP מיוחדות
    • 5.1 IPv4
    • 5.2 IPv6
  • 6 ראו גם
  • 7 קישורים חיצוניים

פרוטוקולים רלוונטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרוטוקול ARP משמש להמרה בין כתובת IP לבין כתובת MAC.
  • פרוטוקול DHCP משמש להקצאה אוטומטית של כתובת IP עבור מכשירים שלא הוגדרה להם מראש כתובת IP סטטית.
  • פרוטוקול DNS משמש לתרגום של שמות תחום מילוליים לכתובות IP.

סטנדרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

IP גרסה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – IPv4
רשת האינטרנט (וככל הנראה רוב הרשתות בעולם) מבוססת כיום על גרסה 4 של פרוטוקול ה-IP (תקן IPv4), שבו כתובת IP היא בת 32 סיביות. לשם נוחות, מקובל לייצג ערך זה כארבעה מספרים עשרוניים, כל אחד בין 0 ל-255. מספרים אלה נקראים לעתים אוקטטים, כיוון שגודל כל אחד מהם הוא 8 ביט. לדוגמה - 192.168.0.1 הוא הייצוג הנפוץ של הכתובת הבינארית -
11000000 10101000 00000000 00000001
תאורטית, שיטה זו מאפשרת עד 2 בחזקת 32 (מעל 4 מיליארד) כתובות שונות, אולם, מכיוון שטווחים גדולים של כתובות שמורים למטרות מיוחדות, מספר הכתובות השמישות קטן יותר. למרות שהמספר נכבד, כמות זו ככל הנראה לא תספיק בעתיד.

IP גרסה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – IPv6
על-מנת להתמודד עם מצוקת כתובות ה-IP הוגדר תקן חדש, IP גרסה 6 (גרסה חמש הייתה ניסיונית ונזנחה במהרה) שבו כל כתובת IP מורכבת מ-8 קבוצות של 16 סיביות, כלומר 128 סיביות. תקן זה מאפשר מרחב של 2 בחזקת 128 (מספר בעל 38 ספרות) כתובות שונות, ופותר את המחסור בכתובות.

מסכות רשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Subnet mask
כדי שאפשר יהיה להבחין בין חלק הרשת וחלק המשתמש בכתובת ה-IP[דרושה הבהרה] נהוג להצמיד לכל כתובת "מסכה" (Subnet Mask), שמאפשרת, באמצעות פעולה לוגית פשוטה, למצוא את כתובת הרשת של כתובת IP מסוימת. המסכה, כמו כתובת ה-IP מורכבת מארבע קבוצות של שמונה סיביות. בייצוג בינארי, עבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את הרשת יופיע 1, ועבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את המחשב המסוים יופיע 0.
למשל - בכתובת 192.168.0.17 החלק 192.168.0 מייצג את הרשת והמספר 17 מייצג את המחשב המסוים. מסכת הרשת של כתובת זו תהיה 255.255.255.0, או בייצוג בינארי -
11111111 11111111 1111111 00000000
כדי למצוא את כתובת הרשת מתוך כתובת IP של מחשב ברשת, יש לבצע פעולת AND (וגם) בינארית בין כתובת ה-IP למסכת הרשת. בדוגמה הקודמת, התוצאה תיראה כך -
ייצוג בינאריייצוג עשרוני
כתובת IP
11000000 10101000 00000000 00010001
192.168.0.17
מסכת רשת
11111111 11111111 11111111 00000000
255.255.255.0
כתובת הרשת
11000000 10101000 00000000 00000000
192.168.0.0
  • ניתן גם להצהיר על מסכת הרשת על ידי קו נטוי ומספר האחדות (המובילים) בצמוד לכתובת ה-IP. לדוגמה, 192.168.0.1/24 היא הכתובת 192.168.0.1 עם מסכת הרשת 255.255.255.0.

חלוקה למחלקות בכתובות IPv4[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את כתובות ה-IPv4 לחמש מחלקות. בIPv6 לא קיים מנגנון זה.

מחלקה A[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 1 ל-127. הרשתות במחלקה זו מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי המספר הראשון (שמונה הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי שלושת המספרים הנותרים (24 הסיביות הנותרות). קיימות רק 127 רשתות שונות במחלקה A, אך כל אחת מהן יכולה להכיל 2 בחזקת 24 (מעל 16 מיליון) מחשבים. מכיוון שכך, רשתות ממחלקה A מוקצות למדינות או לספקיות אינטרנט גדולות במיוחד.

מחלקה B[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 128 ל-191. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שני המספרים הראשונים (16 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי 2 המספרים האחרונים (16 הסיביות האחרונות). קיימות 16,384 רשתות שונות במחלקה B, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 65,534 מחשבים. רשתות ממחלקה B מוקצות לחברות גדולות ובינוניות.

מחלקה C[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 192 ל-223. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שלושת המספרים הראשונים (24 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי המספר האחרון (8 הסיביות האחרונות). קיימות 2,097,152 רשתות שונות במחלקה C, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 256 מחשבים. רשתות ממחלקה C מוקצות לחברות וארגונים קטנים בדרך כלל.

מחלקה D[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 224 ל-239. מחלקה D הוגדרת לצורכי מחקר וניסוי של שידור נתונים לקבוצות (broadband וgroupband). כיום משמשת לתקשורת Multicast - שידור ממחשב בודד למספר מחשבים בו זמנית. השדר יוצא פעם אחת ממחשב המקור ומגיע לכל מחשבי היעד. בשיטה זו לא לכל מחשב יש כתובת, אלא לכל שירות התומך ב-Multicast, ולכל שירות יש כתובת זהה במחלקה D, כלומר כל המחשבים מאזינים לכתובת המסוימת של השירות, בנוסף לכתובת ה-IP הרגילה שלהם. שימוש לדוגמה ניתן לראות בשרתי WINS של מיקרוסופט Windows 2000. משמש בעיקר לאפליקציות של שיחות ועידה בווידאו.

מחלקה E[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 240 ל-255. מחלקה E הוגדרה כ"שמורה לשימוש עתידי" ועד היום אין שימוש בכתובות שמוגדרות בה.
מחלקהתחום כתובותמסכהמספר כתובותמספר רשתות
A1 עד 127255.0.0.016,777,216126
B128 עד 191255.255.0.065,53616,384
C192 עד 223255.255.255.02562,097,152
D224 עד 239לא מוגדרתלא מוגדרלא מוגדר
E240 עד 255לא מוגדרתלא מוגדרלא מוגדר

כתובות IP מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים:

IPv4[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח כתובותשימושRFCסוג מחלקהכמות כתובות כוללת
0.0.0.0 - 0.255.255.255
לא ניתן להשתמשRFC 1700A16,777,216
10.0.0.0 - 10.255.255.255
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות)RFC 1918A16,777,216
127.0.0.0 - 127.255.255.255
מעגל חזור (Loopback)‏RFC 1700A16,777,216
169.254.0.0 - 169.254.255.255
פרוטוקול APIPA (כאשר לא נמצא שרת DHCP)RFC 3330B65,536
172.16.0.0 - 172.31.255.255
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות)RFC 1918B1,048,576
192.0.2.0 - 192.0.2.255
שימוש ניסיוניRFC 3330C256
192.88.99.0 - 192.88.99.255
תעבורה בין כתובות IPv6 וכתובות IPv4RFC 3068C256
192.168.0.0 - 192.168.255.255
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות)RFC 1918C65,536
198.18.0.0 - 198.19.255.255
מבחני ביצועים למכשירי רשתRFC 2544C131,072
224.0.0.0 - 239.255.255.255
MulticastRFC 3171D268,435,456
240.0.0.0 - 255.255.255.255
שמורRFC 1700E268,435,456

IPv6

יום רביעי, 28 באוקטובר 2015

שיעורי בית מודל OSI - יוני מקולה ומשה דמלאו

יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

השכבה השביעית שכבת היישום (מודל OSI)

שכבת היישום של מודל ה-OSI (נקראת גם: שכבת התוכנה של מודל ה-OSI) היא השכבה השביעית והעליונה של מודל ה-OSI. היא ממונה על אספקת שירותי הרשת לתוכנות בהן משתמש משתמש הקצה. שכבת היישום משתמשת בשירותיה שלשכבת הייצוג של מודל ה-OSI ואינה מספקת שירותים לאף שכבה אחרת במודל ה-OSI.
שכבת היישום היא זו הקובעת את סוג התקשורת בין מחשבים. למשל, היא קובעת האם מדובר בתקשורת "שרת-לקוח" (client-server) שבה מחשב אחד (השרת) מספק נתונים לאחר (הלקוח) - כמו בגלישה באינטרנט, או שמדובר בתקשורת "קצה לקצה" (peer to peer), שבה כל אחד מהמחשבים הוא גם שרת וגם לקוח - כמו ברשתות שיתוף קבצי

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015


 שיעור תקשוב
נושא: רשתות LAN ו-WAN איך פועלות רשתות אינטרנט

יום רביעי, 7 באוקטובר 2015